לרגל חג השבועות משוחחת שהרה בלאו עם הילדים אור ברעם, רותם נויפלד, ואביה קירשנבוים, על מגילת רות. יחד הם קושרים את סיפור המגילה לתחומי עניין שלהם מחיי היומיום.
ז'אנר: תוכנית אירוח | ישראל 2007 | 30 דקות | בימוי: מקסים סטולביב | הפקה: אולפני מימד
תקציר :
הסופרת והעיתונאית שׂהרה בלאו משוחחת עם שלושה ילדים (מתוך חמישה המתחלפים ביניהם) ועם אורחים נוספים על פרשת השבוע, ודנה עמם בנושאים הקשורים לעולמם. בתכנית כמה מדורים: פתיחה והיכרות עם הפרשה על ידי אורח מתחלף; שיחה ודיון של המנחה והילדים בנושאים העולים מהפרשה; משאל רחוב בנושא הקשור לפרשה; שאלות "נכון-לא נכון" המופנות לילדים; ולסיום, שיר לשבת.
הילדים הם לב התכנית. מדובר בילדים פיקחים, דעתנים ושנונים המתבטאים בבהירות ומעניקים מבט רענן על הפרשה הלקוח מעולמם האישי. התכנית פונה לילדים ולמבוגרים מהציבור החילוני והדתי כאחד, שכן הדיון נשען על פי רוב על פשט הכתוב, ואף האורחים הם אנשי רוח, דת ותרבות בעלי השקפות ואמונות שונות.
לרגל חג השבועות משוחחת שהרה בלאו עם הילדים אור ברעם, רותם נויפלד, ואביה קירשנבוים, על מגילת רות. יחד הם קושרים את סיפור המגילה לתחומי עניין שלהם מחיי היומיום.
אביגיל גרץ ממרכז בינה, אורחת התכנית, מספרת בקצרה את סיפור המגילה - אלימלך ונעמי, מעשירי בית לחם, החליטו לעזוב את הארץ לשדה מואב בעקבות רעב כבד שפקד את האזור. שהרה בלאו מעירה שיש מדרש האומר כי הם עזבו מפני שנמאס להם, כעשירי העיר, לתרום כל הזמן כסף ואוכל לכולם. בעקבות הערה זו מתפתח דיון בשאלה אם אדם עשיר מחויב כל הזמן לתרום או שזכותו לסרב. איך אדם נהיה עשיר? האם הוא צריך לחוש על כך אשמה? אביגיל מסכמת את הדיון בכך שאדם עשיר יכול לעזור לשנות סדרי עולם, הוא יכול לתרום לעולם לא רק בכסף אלא גם בהשפעה ובחינוך.
בעקבות המשך סיפור המגילה, כאשר רות בוחרת לחזור עם נעמי הערירית לבית לחם ולהפוך ליהודייה, עולה שאלת הגיור - מדוע אנשים בוחרים להיות יהודים? האם היהדות מעודדת להתגייר? מה נדרש כדי להתגייר? האם אנחנו מקבלים יפה את הגרים שבתוכנו?
בחלק האחרון מתארחת גילי בר הלל, מתרגמת ועורכת ספרים, המשוחחת על נשים גיבורות ספרים. הילדים מספרים על ספרים שקראו, ואומרים אם הם מעדיפים שהגיבורים יהיו גברים או נשים. הם מדברים על היחס של החברה לאישה שהיא בת-בן, ומתווכחים מי קורא יותר, בנים או בנות. לסיכום הנושא הם אומרים שלא משנה מי הכותב ומי גיבור הסיפור, אלא התוכן והעלילה.