הגדה שהיתה באמת: עשרה דברים שלא ידעתם על ההגדה של פסח

                                                                                                    תמונה ראשית: ויקיפדיה

1.

לכאורה, נדמה שההגדה היתה כאן מאז ומתמיד, אך למעשה, הנוסח הקדום ביותר של ההגדה כפי שהיא מוכרת לנו כיום מופיע בסידור הרב סעדיה גאון מהמאה ה-10. מאז (ואולי עוד לפני כן) נפתח מעין סכר אדיר ממדים, שכלל כמות אינסופית של הגדות לפסח – חלקן מאוירות וחלקן טקסטואליות בלבד.

2.

ההגדה עצמה, בניגוד למה שניתן לחשוב, אינה יצירה עצמאית בפני עצמה, אלא מקבץ של מדרשים, דברי חז"ל, תפילות, ברכות, פיוטים ומזמורי תהלים. הרצף של שלל המקורות נועד בעיקר לממש את מצוות "והגדת לבנך", כולל סיפור יציאת מצרים. לכן גם קוראים למקבץ "הגדה", מלשון להגיד (לבנך).

נוסף על החלקים הלקוחים מהמקורות, ההגדה מכילה גם את רצף ליל הסדר, כולל מצוות החג, דוגמת הקידוש, אכילת מצות בשיעור ארבע כזיתות, חרוסת, אפיקומן וכן הלאה.

3.

להגדה יש מסלול קבוע, שיוצר סדר בשלל המזמורים, המדרשים, המצוות והפיוטים שיש לבצע בערב זה. להלן הסימנים והסבר קצרצר על כל אחד מהם: קדש (עריכת קידוש על היין) ורחץ (נטילת ידיים לפני אכילת הכרפס), כרפס (אכילת הירק כשהוא טבול במלח), יחץ (כאן חוצים את אחת משלוש המצות המונחות על השולחן. אחד החצאים יופיע בסוף המערכה בתפקיד אפיקומן), מגיד (קריאת החלק הסיפורי-מזמורי של ההגדה), רחצה (נטילת ידיים לפני אכילת המצות), מוציא מצה (אכילת מצה), מרור (אכילת המרור), כורך (אכילה של מן סנדוויץ' של מצה, מרור וחרוסת, כפי שעשה הלל בתקופת בית המקדש), שולחן עורך (הרגע שאליו כולם מחכים - סעודת החג), צפון (החבאת האפיקומן ואכילתו לאחר המציאה), ברך (ברכת המזון), הלל (אמירת תפילת הלל – תפילת הודיה שנאמרת במועדים ובראשי חודשים), נרצה (סיום הסדר וקריאת פיוטים ומזמורים).

4.

במשפחות שונות ובעדות שונות קוראים את ההגדה בדרכים שונות. ישנם כאלה שבהם עורך הסדר קורא לבדו את ההגדה כולה, ובמשפחות אחרות כל המסובין קוראים ברוטציה. יש הנוהגים לתבל את ההגדה בשירים, ויש כאלה שמעדיפים הקראה בלבד. יש כאלה שקוראים אותה בעברית בלבד, ויש שקוראים גם בשפת אמם, מארץ מוצאם, נוסף על הקריאה בעברית.

5.

חלק גדול ומהותי בליל הסדר הוא "והגדת לבנך". סיפור יציאת מצרים לילדים הוא נקודת מפתח, ולכן גם ההגדה מכוונת לשם, כולל עשייה של דברים לא שגרתיים – נטילת ידיים פעמיים, אכילת הכרפס בתחילת הסדר, "מה נשתנה", הכוס של אליהו הנביא, חלוקת אגוזים, וכמובן, מנהג האפיקומן, שנהוג מאוחר בלילה, במטרה להשאיר את הילדים ערים וערניים. הכול נועד למשוך את תשומת לב הילדים, כדי להעביר אליהם את מסרי ההגדה וחג הפסח בכלל.

6.

ברבות השנים נהפכה ההגדה של פסח לא רק לטקסט בפני עצמו, אלא למקור לפירושים רבים. גדולי ישראל מכל הדורות כתבו פירושים על ההגדה, ועמם ניתן למנות את רש"י, רשב"ם, שבלי הלקט, ריטב"א, אבודרהם, רשב"ץ, רבי דוד הנגיד, רבי יצחק אברבנאל, המהר"ל, הגר"א, חתם סופר, הרבי מלובביץ' ורבים נוספים.

7.

רבים לא יודעים, אך לפי ההלכה, יוצאים ידי חובה באכילת המצות (ארבע כזיתות – כלומר, ארבע מצות, כל אחת במשקל של  כ-30 גרם) ושתיית ארבע כוסות של יין, רק אם מסבים על צד שמאל. כלומר, נשענים מעט שמאלה, כמנהג בני החורין. ההנחיות ההלכתיות מופיעות ברוב המכריע של ההגדות - יש לבדוק זאת טרם ליל הסדר עצמו.

8.

אולי שמתם לב במקרה שדמות בולטת אחת אינה מופיעה בהגדה כמעט בכלל. מדובר בבכיר הנביאים, במושיעם של ישראל - משה רבנו. לפי האסכולה המרכזית, משה אינו מככב באגדה כדי שלא לטעת את התחושה שהוא הכוכב האמיתי. הרעיון היה לשים במרכז הסיפור אך ורק את הקב"ה, כדי שאיש לא יטעה.

9.

במרוצת השנים הודפסו אלפים רבים של הגדות בהוצאות ובנוסחים שונים. את ההגדות הנוסטלגיות ניתן לראות באתר הספרייה הלאומית, ואת ההגדות העכשוויות ניתן לראות בחנויות הספרים הקרובות לביתכם, בפורמטים שונים: הגדה עם תמונות משפחתכם, הגדה-קומיקס, הגדות אמנותיות וכן הלאה.

10.

מלבד ההיסטוריה, החשובה כשלעצמה, להגדה גם יש היבטים רוחניים, השאובים מעולמות הקבלה. הרעיון הוא לא רק שיצאנו היסטורית ממצרים, אלא שכל אדם ואדם חייב לצאת ממצרים הפרטית שלו. נוסף על זאת, ההגדה, המתחילה בגנות ומסיימת בשבח, מקבילה לחיי האדם בדרכו הרוחנית. מתחילים נמוך – ומשם יכולים רק לעלות. גם המספר ארבע, החוזר שוב ושוב בהגדה (ארבע כוסות יין, ארבע מצות בשיעור כזית, ארבע לשונות גאולה) הוא מספר מפתח בתורת הקבלה, והוא מתאר גם ארבעה שלבים בעולם - עשייה, יצירה, בריאה ואצילות.