א.ב. יהושע מגדולי הסופרים בתולדות מדינת ישראל הלך לעולמו ואנחנו נפרדים ומעלים זכרונות
בפתח שבוע הספר, אנחנו נפרדים מאברהם ב. יהושע, אחד הסופרים הגדולים של הספרות העברית. יהושע (בולי), יליד 1936, חתן פרס ישראל, פרופסור, סופר, מסאי ומחזאי, נפטר היום בגיל 85, לאחר מאבק במחלת הסרטן. יהושע, שהמשיך לכתוב עד ימיו האחרונים, אימץ את תפקיד הסופר במובנו הרחב - כאיש ספר, כאיש תרבות וכאדם חושב. הוא היה מעורב מאוד בפוליטיקה מימיו הראשונים ולאורך כל שנותיו, והיה אדם נגיש, רהוט, מלא אמוציות ומלא אכפתיות עמוקה לסיפור של ישראל בהווה ובעיקר לסיפורה העתידי.
לחצו כאן כדי לקרוא על מדיניות השאלת הספרים של א.ב. יהושע והאהבות שלו
אחד הדברים שייחדו את כתיבתו של יהושע והפכו אותה לספרות גדולה היה איכותה האמנותית. אף שהיה פובליציסט ודובר פוליטי פעיל, הספרים של יהושע השתייכו לסוגת הספרות היפה. אומנם, ספריו עוסקים בסוגיות העמוקות והקשות ביותר בחברה הישראלית והיהודית בכלל – בהווה הישראלי, בעבר היהודי לדורותיו, בעדתיות, במלחמות, במשפחה ובמסורת – אך כל אלו נבחנים בעינו של סופר שיש בה אורך רוח, חמלה, העמקה ואסתטיקה. בכך יהושע צלח את האתגר הגדול ביותר של מחבר הספרות היפה: להיות אוניברסלי ונצחי, ובו בזמן לעסוק בנושאים רלוונטיים לתקופה ולמקום, מבלי להפוך את הסיפור למניפסט.
יהושע היה אחד הדוברים הרחבים והעמוקים של הישראליות. בספרים רבים שכתב, אימץ תנועה של התכנסות והתעמקות מחד, והתרחבות מאידך. ביצירותיו הוא בוחן את ההווה המסוים דרך ההיסטוריה הרחבה, ואת ההיסטוריה הגדולה דרך סיפוריהם של יחידים, ובעיקר של משפחות. יהושע מראה לנו בספריו כיצד מוקדי הסיפור האנושי הם המשפחה וההתרחשויות שבתוכה, אך מבהיר לנו באמצעות תנועת הרחבה כי סיפורה של משפחה הוא תמיד סיפור גדול בעל שורשים והסתעפויות, ובמקרה היהודי, הוא חלק מהרשת היהודית, שיש לה אינספור מקומות, שמות וזמנים.
כשברקע קולות הילדים שבאו אלינו לשבוע הספר, כדי ללמוד לאהוב שוב ושוב את הספרות העברית, אנחנו מרכינים ראש ומודים לאחד היוצרים החשובים בתרבות העברית. יהי זכרו ברוך.
לחצו כאן לצפייה בא.ב. יהושע משוחח בסדרה "עומק השיח" על המתח המתמיד בין הדת היהודית