פשר החלומות

נועה שורק שוחחה עם סיון הר שפי ויעקב ביטון על חלומות, רגע לפני שהם מנחים סדנה לכתיבת חלומות ולחלימת כתיבה

                                                            "חלום האבירים" (ציור: אנתוניו דה פרדה, מתוך: ויקיפדיה)                                                    

1899 היא אחת השנים הכי חשובות בדברי ימי החלומות. זו השנה שבה ראה אור ספרו המונמנטלי של פרויד "פשר החלומות", שהניח את היסודות לפסיכואנליזה וחולל מהפכה בכל מה שידענו קודם לכן על חלומות ועל הלא-מודע. יותר מ-120 שנה אחרי צאתו, החלומות עדיין מעוררים הרבה שאלות ומחשבות ומספקים השראה לתיאוריות. "בעיניי חלום הוא איגרת", אומרת המשוררת סיון הר שפי, שתנחה עם המשורר יעקב ביטון את הסדנה "חוֹלָם: סדנה לכתיבת חלומות ולחלימת כתיבה".

"גם כשלא טורחים לפתוח את האיגרת, יש בה כדי לחולל בנפש הערה והמודעת. לעתים אני קמה בבוקר מבלי לזכור את החלום אך בתחושה ברורה שנעשתה בתוכי עבודה, כאילו מישהו הזיז והידק בי ברגים, החליף מיקום של עצמות ועצמי נפש, תיקן בי תיקונים. לפעמים הפתיחה זניחה ואפילו לא רלוונטית, ולעיתים הפתיחה משמעותית מאוד, מעצימה את מתנת החלום".

מה קורה כשפותחים את האיגרת?

"לפעמים האיגרת כתובה בג'יבריש ויש בה נונסנס משובב או מנער ומרענן, הפוגה קומית בתוך המרדף אחר משמעות; שמיטה בעולם של אחיזות. לפעמים היא חזיונית ומדברת במראות מעומק הנפש, משלוח מהלא-אני לאני, או להפך: מעירה תובנות חדשות או מאתגרת ומניעה שינוי ותיקון. לפעמים היא מראה מחזירה תמונות יום יום בסדרים או באי-סדרים חדשים, וכמו שירה טובה, ממקדת את תשומת הלב בחמקמק.

"ולעיתים היא שיתוף אזורים רדומים במוח לפצח אתגרי חשיבה. ידוע שמדענים נעזרו בחלומותיהם לפתרון בעיות סבוכות. לפעמים היא קול אלוה, לפעמים היא קול העולם, שובר קירות בין פרט לזולת ובין יחיד לכלל, בין הקיום הקטן לקיום הגדול".

אז יש לחלום מקום מרכזי בחיינו?

"החלום הוא צל שמלווה את היום יום שלנו, לעיתים גלוי, לעיתים נסתר. העיסוק בו נע בין שרלטנות גמורה ובין היותו אחד מיסודות הפסיכואנלזיה המודרנית או מושא מרתק של מחקרים ביולוגיים ונוירולוגיים שונים. החברה שלנו נחלקת בין אלו שזוכרים חלומות ובין אלו שלא; בין אלו שמייחסים לחלומות תפקיד חשוב, לעיתים משנה מציאות, ובין מי שרואים בהם תוצרי לוואי של היום יום ותו לא.

אנחנו חולמים רק בשינה? יש עוד סוגים של חלימה?

"יש מצבי רוורי (Reverie), דמדומים, בין שינה לערות, בזמנים שסמוכים לשינה - לפניה או אחריה - או בשעות עייפות או במצבים מדיטטיביים", עונה הר שפי. "יש מצבי הזיה וכמו-חלימה בחוויות גופניות עזות, במפגשים עוצמתיים עם הטבע, כשהארוס מתעורר וכן הלאה. יש גם חומרים משני תודעה שמביאים למצב חלום. ואולי בכלל אנחנו עצמנו חלום? חלום של אלוהים, חלום של מישהו אחר, חלום של עצמנו?".

"לא חולמים מתוך שינה; חולמים מתוך שטות", אומר ביטון, "הערות והשינה הם רצף ארוג וחריף של הממשות, וההפרדה המלאכותית שלהן היא בדיוק העוני שלנו. החלום הוא מלאכה מבוימת בזמן השינה, וכמעט כמו כל מלאכה, היא כוח הסרק שאנחנו מפעילים כדי לעורר סיבה, אבל אין סיבה לערות; אין לנו הכוח להתמסר לשינה וכן לערות, וכאשר אנו חולמים, האי-יכולת הזאת נודעת לעצמה לרגע. 

"הערות והחלום אינם מצבים – אין להם הפך. מאחר שכולנו יכולים להכיר רק מצבים, אנו נצרכים לאשליה כדי להוות רק את השוליים של הממשי".

מה דעתכם על פתרון חלומות?

"הפרשנות והסמלים של החלום הם זניחים״, אומר ביטון, ״הם העודפות הפסולה, תוצרים של ההכרה שלנו שמכוונת אל הכוזב ומחלקת את הכזב".

ואולם, הר שפי בכל זאת מוצאת בחלומות פשר: "יש ארכיטיפים שאפשר לומר עליהם דברים כלליים שיש בהם אמת. מי שאמון על תחום הנפש אולי מיטיב לקרוא את הרובד הפסיכולוגי של החלום ויכול לסייע בפיענוחו, ומי שאמון על הרוח אולי מיטיב לקרוא רובד אחר שלו. אפשר לקבל סיוע בפירוש חלום, אבל בשורה תחתונה, אין מי שייטיב להבין את החלום יותר מהחולם עצמו. העיקר הוא מהן ההשתמעויות של פרטי החלום בעולמו של החולם: אילו רגשות העירו בו הפרטים וההתרחשויות, מהם המשקל והמשמעות הייצוגית של הדימויים בחייו".

מה לגבי חלומות רעים – מהו היחס הנכון אליהם?

"חלומות רעים יכולים להיות דיבור משוחרר של הנפש על פחדיה, על הדחקותיה, על יצריה ועל תהומותיה", אומרת הר שפי, "הם יכולים להיות גם ההפך - דיבור של קול האב המזהיר והמדכא. בתור מי שסב סבה חלם חלומות חוזרים על השואה בסוף המאה ה-19, אני לא יכולה להתנער מהאפשרות שחלומות רעים יכולים להיות תמרור אזהרה ממשי.

"סב סבי, ר' הילה וכסלר, התייחס לחלומותיו הרעים במלוא הרצינות, מכיוון שהתעורר מהם תמיד כשפסוק פורענות על לשונו. יחסו אליהם כלל כתיבת קונטרס אזהרה לישראל, אבל אנחנו כבר יודעים שלא היה די בו, לצערנו, כדי למנוע את השואה. בכל אופן זהו מקרה חריג. את רוב החלומות הרעים אני חושבת שאפשר לקבל בתור הזמנה למפגש עם צד הצל, או לחלופין, לדחות אותם כאילו היו לא־כלום, ושכל אחד יאמץ לו את הגישה המיטיבה עימו.

"במסורת ישנו טקס הטבת חלום, שבעיניי עוזר לשחרר את המטען הקשה ואת ההדים המרעישים ולהמשיך הלאה בלב קל".

חשוב לזכור חלומות? יש שיטות שעוזרות לזכור אותם?

"לפעמים עדיף שלא לזכור חלומות״, מספרת הר שפי, ״בעבר הייתה תקופה ארוכה שבה הרגשתי שהחלומות מפריעים לי להתנהל בערות מכיוון שהם עוצמתיים יותר מחוויותיי במהלך היום; מציאותם עזה יותר ממה שמוגדר כמציאות הגלויה. קמתי עייפה ליומי. השבעתי את עצמי להפסיק לחלום - וכך היה. אולי המשכתי לחלום, אך לא זכרתי עוד את חלומותיי, ואף לא נותרה בי תחושה שחלמתי. אחרי זמן רב, באה משאלת לב הפוכה, מתוך געגוע לחלימה, והינה, באופן מיידי שהפתיע אותי עצמי, נמצאה לי מייד נפשי בשאלתי ושבתי לחלום ולזכור את חלומותיי. היום אני רושמת אותם בתוך קבוצת וואצאפ שיש לי עם עצמי, וזה נהדר לחזור ולהיזכר בהם מפעם לפעם. תיעוד חלומות יכול להעמיד חומרי גלם משמעותיים ומרהיבים לכתיבה וליצירה.

"אני ממליצה לשמור פנקס קטן תחת הכרית או ליד המיטה, וברגעי ההתעוררות, להימנע מתזוזה, ובעיקר מהיפוך צד בשכיבה; לתת שהות להתעוררות איטית ועדינה בעיניים עצומות עדיין. במצב הזה המראות עוד נוכחים ואפשר לשחזר ולשמר אותם ביתר קלות, ואחר כך להזדרז ולכתוב אותם. כשאני זזה או מזיזה ראש לצד האחר, אני חווה כמו מפולת של חול שמוחקת את כל החלום".

Model.Data.ShopItem : 0 0

עוד בבית אבי חי