כוכב הגאולה: בוב מארלי בקבלת שבת

"שחררו את עצמכם מעבדות מנטלית / אף אחד מלבדנו לא יוכל לשחרר את תודעתנו" – המילים היפות האלו לקוחות מתוך Redemption Song, "שיר גאולה" של בוב מארלי, שהפך להמנון עולמי של חירות ותקווה. לכאורה, כשמארלי שר על גאולה, קשה שלא לשמוע שיר בזה נוצרי מאוד. ובכל זאת, איכשהו, השיר הזה הפך לאחד מרגעי השיא של קבלות השבת אצלנו בבית אבי חי, בביצועה של אסתר ראדה. איך זה קרה? ולמה בעצם שיר של בוב מארלי דווקא כן מתאים לקבלת שבת?

"שיר גאולה", שפורסם באלבומו האחרון של מארלי, Uprising, בשנת 1980, נחשב לצוואתו האחרונה של אגדת הרגאיי. בקיץ 1977 גילה מארלי כי הוא חולה במלנומה בבוהן רגלו, אך בשל אמונתו הראסטפארית, שלפיה הגוף צריך להישאר שלם ובלתי מושחת, הוא סירב לקטיעה. במשך כמה שנים המשיך להופיע, עד שבמהלך ריצה בסנטרל פארק התמוטט, והתברר שהמחלה כבר התפשטה בגופו.האלבום שבו הופיע "שיר גאולה" נכתב והוקלט בתקופה שבה כבר ידע מארלי שזמנו קצוב, והוא נושא את המסר המרכזי של שחרור מעבדות מנטלית – קריאה לאדם לשחרר את נפשו ומחשבותיו. רעיון זה של חירות פיזית ותודעתית מהדהד עמוקות ביהדות, ובמיוחד בסיפור יציאת מצרים.

בכלל, החיבור בין מארלי ויצירתו ליהדות אינו מקרי. קיימת שמועה שלשם משפחתו של אביו של בוב מארלי יש שורשים יהודיים־סוריים, אך הדבר לא הוכח. האמן עצמו נקבר עם ספר תנ"ך לצד גיטרת הגיבסון שלו, ולווייתו שילבה אמונות ראסטפאריות ונצרות אתיופית־אורתודוקסית. תנועת הראסטפארי, שאליה השתייך מארלי, שאבה השראה עמוקה מסיפור יציאת מצרים וממאבק העברים לשחרור מעבדות – בדיוק כפי שמרטין לותר קינג בחר בביטוי "שלח את עמי" כסיסמה למאבק האפרו־אמריקני לשוויון זכויות. הראסטפארים רואים באתיופיה את "ציון" האפריקאית, ורבים מהם רואים עצמם קשורים ל"שבטי ישראל האבודים", או לפחות מזהים את המשיח שלהם, היילה סלאסי, כצאצא של שלמה המלך ומלכת שבא. הם אף משתמשים במונח "ג'ה" (Jah) להתייחסות לאלוהים – מונח הקשור לשם האל ביהדות ("יה").

החיבור הזה מתבטא גם בשיריו של מארלי, כפי שניתן לראות בשיר המפורסם "Exodus", הכולל את המילים "שלח לנו עוד אח משה". שיר זה הפך להמנון של קריאת תיגר על שעבוד, ומוצג כקריאה למדוכאים לצאת מעבדות לחירות, תוך אזכורים ישירים לסיפור יציאת מצרים. "שיר גאולה" מצטט את המילים "Emancipate yourselves from mental slavery \ none but ourselves can free our minds". המילים לקוחות מנאום שנשא המנהיג ג'מייקני ומייסד תנועת החזרה לאפריקה מרקוס גארבי בשנת 1937. גארבי קרא לאפריקאים לקבל השראה מהציונות, וליצור לעצמם מעין "ציונות שחורה", שתניע אותם לדרוש זכויות ולהשתחרר מעבדות, בין אם פיזית ובין אם מנטלית.

הקשר היהודי במשפחתו של בוב מארלי ממשיך ומתפתח גם בדורות הבאים. זיגי מארלי, בנו של בוב, חגג השנה בר מצווה לבנו, אברהם מארלי, כמה שנים לאחר שגם בתו חגגה בת מצווה. אמו של הנער, אורלי אגאי מארלי, היא ישראלית ממוצא יהודי־איראני. אלא שהקשר ליהדות לא נותר רק בתוך משפחת מארלי. כמו כל אמנות טובה – הוא ממשיך להכות גלים. המוזיקאי היהודי מתיסיהו (מת'יו פול מילר), שהתפרסם בזכות חזותו היהודית־הדתית והשילוב המוזיקלי הייחודי של רגאיי, היפ־הופ, רוק אלטרנטיבי ומוזיקה חסידית, חזר גם הוא אל שיר גאולה. בשנת 2010, כשהוא עוד עטור בזקן ארוך וציציות מתנפנפות, שחרר מתיסיהו גרסת כיסוי ל-Redemption Song – גרסה שיש בה אנרגיות של תפילה, משולבות בביטבוקס.

וכשאסתר ראדה, 15 שנים לאחר מכן, מבצעת גם היא את אותו שיר – שכבר עבר אצל מתיסיהו – אפשר להרגיש איך התפילה לגאולה, ובעיקר לגאולה עצמית, ממשיכה להדהד: מבוב מארלי ועד לקבלת שבת ירושלמית.