חוזרים לקדמת הבמה

בלנית צעירה העונה לשם שירה מגיעה למקווה שכונתי. היא איננה מסוגלת להיתקל בעוול מבלי שיתעורר בה הדחף לשנות ולעזור. אבל שושנה הותיקה והשמרנית המאוימת מכל שינוי או ניסיון לשנות, רואה לעצמה חובה לרסן את הבלנית הצעירה. סודות המוצפנים שנים מתחילים לצאת החוצה, ויחד איתם מופר הביטחון האישי והנשי שנובע מהשקט שהולך ונעלם. כל אלה ועוד קורים במחזה "מקווה" מאת הדר גלרון. צופי תיאטרון "בית לסין" מכירים את המחזה היטב, וכעת הגיע הזמן להעלותו במסגרת "Stage One", פסטיבל תיאטרון חובבים באנגלית שיעלה בבית אבי חי.

זו השנה השנייה שהפסטיבל בניהולו האמנותי של רפי פוך יוצא לדרך. השנה זו קורה עם "הפסנתרן" של תיאטרון "הדרן", "ג'וטופיה" של "מרכז הבמה", מופע סטנדאפ של ג'רמי סלטן ועוד. ההצלחה שנחל הפסטיבל בשנת ייסודו והקהל הרב שהגיע לבית אבי חי לצפות בשחקני תיאטראות קהילתיים עשו את שלהם: גם השנה תיחשף התופעה הייחודית מעל במת בית אבי חי עם זרקור שיופנה אל היצירה המקומית שמתרחשת בינינו, בשפה האנגלית.

במרוצת החג, בית אבי חי בשיתוף פעולה עם מרכז "מגשימים" הדסה יקדיש שלושה ימים למיטב ההצגות תיאטרון דוברות האנגלית בירושלים. בחירת המופעים נעשתה מתוך רצון לפרוש פרספקטיבה ייחודית על זהות ותרבות מנקודת מבט מקומית ומנקודת מבט בינלאומית. זאת ועוד: הפסטיבל עונה על צורך תרבותי גדול שקיים בקרב עשרות אלפי דוברי אנגלית המתגוררים בירושלים, שרובם הגדול אמנם צורך מופעים ואירועים בעברית, אך נהנה הרבה יותר כאשר המופעים הם באנגלית.

מדובר בתופעה רחבת היקף. במספרים: מספר התיאטראות הקהילתיים הפעילים בירושלים הכפיל את עצמו פי חמישה במשך שנים ספורות. עולים רבים בוחרים לנתב את הלבטים המתעוררים סביב זהותם לתיאטרון, וריכוז הצגות קהילתיות שנוצרו על ידי עולים הוא דבר המתבקש בבית אבי חי.

"'מקווה' שייך לתיאטרון הקהילתי דובר האנגלית של תל אביב  'TACT'. חלק מהשחקניות הן חובבות וחלקן שחקניות מקצועיות מבית צבי, דוברות אנגלית שבגלל המבטא שלהן התקשו למצוא עבודה בתיאטרון הישראלי. זו היתה הזדמנות להופיע באופן מקצועי והסכמתי לביים את ההצגה רק אם יהיה לי קאסט שארגיש שהוא קרוב למקצועי", מספרת הדר גלרון לקראת הפסטיבל.

מה צפוי למי שמכיר את "מקווה" מבית לסין?

"עשיתי הפקה קצת אחרת והכנסתי יותר מוזיקה. זה עשוי אחרת. בבית לסין ליוויתי את כל התהליך שמיכה לבינסון ביים. הוויכוח הגדול היותר שלי איתו היה האם צריך עירום או לא.  פה אין עירום. האמירות אותן אמירות והטקסט אותו טקסט, אבל עירום אין. 'מקוה' נכתב במקור לבמה גדולה, ומצאנו פתרונות יצירתיים על במת בית אבי חי".

"עבורי, 'מקווה' באנגלית בישראל הוא סוג של סגירת מעגל. את כל ההפקה הזו הקדשתי לדודי, משה פוזנר שנפטר לפני חמש שנים. הוא היה אנטרטיינר בנשמה ואת כל ההפקה הזו עשיתי בשבילו. הקהל שמגיע ל- Stage One הוא קהל שדודי החל ממנו. הוא היה האדם שהתחיל את כל הגל בארץ של אנגלים ואמריקאים שלוקחים חלק בקבוצות תיאטרון. הוא ממש ממייסדי העניין. הוא בא לכאן כחלוץ ציוני וזה סוג של ניצחון שלו, שיש פסטיבל תיאטרון חובבים דובר אנגלית".

Stage One #2