יהדות הפסיפס: זהות דתית בארץ־ישראל בתקופת התלמוד
במספר בתי כנסת עתיקים שנתגלו במהלך המאה ה־20 נחשפו פסיפסים של גלגל המזלות, ובמרכזו דמותו של אל השמש הרומי סול אינוויקטוס ("השמש הבלתי מנוצח"). תגליות אלו עוררו פולמוס בין החוקרים: כיצד ניתן להבין את הופעתה של אלוהות פגאנית מובהקת במרכזו של בית כנסת? ומהי המשמעות לגבי שאלת זהותם הדתית של המתפללים במקום: האם הם היו יהודים הנאמנים לדרכם של חכמי ארץ־ישראל? רפורמים? או שרידים אחרונים של עולם אלילי הולך ונחרב?
במהלך הסדרה נעמוד על תופעה זו של בתי הכנסת מתקופת התלמוד ונתמקד במיוחד בפסיפס בית הכנסת שבחמת טבריה. תופעה זו מהדהדת שאלות רחבות יותר: האם יהודי ארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד היו כפופים לעולמם של חכמים? והאם החכמים מנהיגים באמת את יהדות ארץ־ישראל? נסקור את היחס במחקר לשאלות אלו ונדון בשאלה המרתקת של מופעים פוליתיאיסטיים בארץ־ישראל התלמודית. מתוך כך, נציע תשובה חדשה לשאלת זהותם הדתית של מתפללי בית כנסת בחמת טבריה ועולמם הדתי של יהודי ארץ־ישראל במאות 3–4 לספירה.
עמנואל פרידהיים הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר־אילן.
_
סדרות עיון עם מיטב החוקרים והחוקרות במקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, קבלה ועוד.
סדרה של מפגשים
אירועים נוספים בסדרה
עוד בבית אבי חי