חרות על הלוחות: כתובות עתיקות מימי המקרא
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
_
סדרות עיון עם מיטב החוקרים והחוקרות במקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, קבלה ועוד.