מאז העת העתיקה ועד היום יש למים ולהיעדרם תפקיד חשוב בהקשר הגאוגרפי, החקלאי, האקלימי ועוד. הצורך הקריטי במים הותיר את רישומיו במגוון סוגיות הלכתיות, בעיקר סביב שאלת גשמים בתפילה ותענית ציבור כאשר אין גשם. ארץ ישראל בעת העתיקה הייתה תלויה למחייתה במי הגשם, ולכן ניתן למצוא הבדלים ניכרים בתפיסת הגשמים והמים בין התלמוד הבבלי ובין המקורות הארץ־ישראליים.
בסיפורים תלמודיים שונים על מורידי גשמים (בתלמוד הירושלמי וגם הבבלי) יש תפקיד מיוחד לאישה ולזוגיות. מדוע זוגיות טובה בין השמיים לארץ כרוכה באופן מובהק בזוגיות טובה בין הגבר והאישה? מה עומד מאחורי עולם הדימויים הקושר בין מים לזוגיות, ואילו ערכים משתקפים בתפיסת עולם זו? בסדרה נעיין במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד ומן המדרשים, העוסקים בירידת הגשמים ובהיעדרם, במחזור המים בטבע ובאקלים הארץ־ישראלי. נבחן את יחסם של חז"ל לפריון ולפוריות ונעמוד על מקומן של הנשים בסיפורי הורדת גשמים, ועל הקשר שבין האדם ובין אימא אדמה.
ד"ר גילה וכמן היא מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ובאוניברסיטה העברית.
