בארץ לא להם

בתולדות המחשבה היהודית התקבע סיפור יציאת מצרים כאירוע מרכזי שעיצב את הזהות היהודית לדורות. אירוע זה הצית את דמיונם של ארכאולוגים, היסטוריונים וחוקרי מקרא, שניסו לזהות את האתרים הנזכרים בו ואת האירועים הקשורים בו בתוך המציאות ההיסטורית של סוף האלף השני לפני הספירה. מעבר לשאלת הממשות של הסיפור, שבו משולבים גרעינים היסטוריים, ניסים ומשאלות לב, עולים ממנו היבטים קיומיים הנוגעים לחייהם של תושבי המרחב הארץ־ישראלי בעת העתיקה: שאלות של עבדות ועצמאות, חייהם של פליטים ומהגרים בארץ זרה, ההתמודדות עם מסע ממושך בדרכי המדבר, ראשית האמונה המשותפת באל, תולדותיו של סיני כאזור הנושא את זיכרון הסיפור, ותפקידם של אתרים ותושבים בעבר הירדן במסגרת העלילה המקראית.

סדרה זו סוקרת את סיפור יציאת מצרים בעין הממצא הארכאולוגי, ובד בבד בוחנת את האופן שבו התייחסו המקורות הקדומים: הספרות המצרית, ההיסטוריוגרפיה המקראית וכתבי הנביאים – לאירוע מכונן זה. יעמדו במוקד הדיון ההיבטים הפסיכולוגיים והחברתיים המשותפים לשלבי התגבשותם של שבטים וקבוצות לעם, הדברים שעליהם נדרשו לוותר ושבהם זכו, והאופן שבו התגבשו תהליכים אלה לכדי זיכרון קולקטיבי.

ד"ר יפעת טהרני היא מנהלת בית הספר למקרא ולעתיקות על שם נלסון גליק בהיברו יוניון קולג' בירושלים, מנהלת חפירות תל דן, ומנהלת התוכנית לארכאולוגיה מטעם אוניברסיטת ניו יורק תל־אביב.