לעובדך באמת: דימוי, כוח ויכולת בספרות הכוונות הקבלית בראשית העת החדשה

ספרות הכוונות הקבלית נחשבת לקורפוס מורכב, מפורט וטכני עד כדי כך שלעתים "מרוב עצים קשה לראות את היער״ ולהבין מהי פעולת הכוונה בתפילה, אילו מנגנונים מופעלים בה ומה מבקש המקובל להשיג באמצעותה. 

בסדרה זו נבחן את דרכי הכוונה של מקובלים שפעלו בראשית העת החדשה דרך עולם הדימויים שבו תיארו את מעשה התפילה. בניגוד לתפיסה הקלאסית של האל כמלך כל־יכול שאליו פונה המתפלל־נתין בבקשה לישועה, כתבי המקובלים מדמים את התפילה להנעת מגנט, לרישום במראה, לקידוח מים או לצירוף מתכות, ואף להנעת הזרע העליון שגורם לייחוד בין הזכר והנקבה האלוהיים. דימויים אלה נמצאים בזיקה לשיח המאגי־מדעי־רפואי של זמנם, ומעצבים תפיסה רדיקלית של האדם כבעל יכולת פעולה ממשית, בעוד האלוהות מתוארת כשבורה, חסרה, פסיבית וזקוקה לאדם כדי שיפעיל ויניע אותה. עמדה זו, שהתפתחה על סיפו של העידן המודרני, פותחת פתח לדיון רחב על שאלות של יכולת פעולה, תפיסות של כוח אל מול מימושו בפועל, ועל היחס שבין פעולה בעולמות העליונים לבין הציפייה כי השינוי יתבצע גם במציאות האנושית. 

ד״ר אורי ספראי הוא מרצה במכללה האקדמית הרצוג וחוקר במפעל האילנות שבאוניברסיטת חיפה. ספרו 'לעובדך באמת: דימוי, כוח ויכולת בספרות הכוונות הקבלית בראשית העת החדשה' עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת יד בן צבי