בין הסוגות השונות שמהן מורכבת ספרות התורה – הסיפורת, השירה, המשל ועוד – מתבלט מקומו של החוק המקראי. התורה גדושה בחוקים (או "מצוות" בלשון חז"ל) ובקובצי חוקים המשובצים בקורפוס המקראי, ולעיתים אף בתוך הסיפור המקראי עצמו. מקומם של החוקים בתוך ספרות התורה מעורר את השאלה: מה בין החוק ובין סיפור במקרא? 

במהלך סדרה זו נעמוד על טיבו של החוק המקראי, ונדגיש היבט פחות מוכר שלו: מאפייניו הספרותיים־סיפוריים. נברר את מעמדם של החוקים: האם הם משקפים חוק בעל תוקף משפטי מחייב של החברה הישראלית הקדומה, או שמא הם חלק מספרות נרטיבית ורטורית בלבד? נעמוד על המאפיינים הספרותיים־סיפוריים של חוקי התורה ונבחן את שלל הזיקות הקיימות בין החוק לסיפור במקרא, כגון: "חוק בסיפור", "סיפור בחוק", ו"סיפור על לידת חוק". לבסוף, תוצג מתודת הקריאה "חוק כסיפור", שלאורה תודגם קריאה ספרותית־סיפורית של חוקים שונים.

ד"ר אסנת ברתור היא מרצה למקרא מאוניברסיטת תל אביב ועורכת דין בתחום המשפט הפלילי וזכויות אדם. ספריה (2010) Reading Law as Narrative ו"מעשה בשבויה יפת תואר" (2013) עוסקים בהיבטים ספרותיים וסיפוריים של החוק המקראי.