"ספר האגדה", שערכו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי במחצית הראשונה של המאה ה-20, הפך מייד עם צאתו לשער המרכזי שדרכו רבים נפגשו לראשונה עם ספרות חז"ל. במקרים רבים מורות ומורים, חוקרים, משוררות וסופרים הכירו את סיפוריהם של חז"ל אך ורק דרך הנוסח המתורגם והמעובד שהציעו שני העורכים לסיפורים המקוריים. למעשה, "ספר האגדה" פעל בה בעת הן להנכחתה והנגשתה של ספרות חז"ל והן להעלמתה, שהרי הצלחתו יוצאת הדופן של הספר הפכה, במובן מסוים, את המקור המצוי בתלמודים ובמדרשים למיותר.

מה היו מגמות העריכה המורכבות של ביאליק ורבניצקי? מהם ההבדלים בין המקור התלמודי או המדרשי ובין העיבוד ב"ספר האגדה"? על שאלות אלו ואחרות נענה במהלך חמשת מפגשי הסדרה.

פרופ' חיים וייס מלמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחום התמחותו הוא ספרות חז"ל וקשריה עם הספרות העברית המודרנית.

לסדרות נוספות בנושא תלמוד וספרות חז"ל