האם הייתה קיימת תפיסה של "חוקי מלחמה" לפי המקרא? או במילים אחרות: מהם כללי ההתנהגות של "עשה" ו"אל תעשה" במלחמה שמציע הטקסט המקראי? חמשת המפגשים בסדרה יעסקו בחוקי מלחמה המצויים בליבת ספר דברים: נעסוק בשאלה מי פטור מלחימה, ונלמד על תנאי הכניעה של עיר במצור והיחס לתושביה; על האיסור לכרות עצי פרי מסביב לעיר במצור, על היחס ל"אשת יפת תואר" שנלקחת בשבי, ועל הצורך לשמור על ניקיון המחנה וקדושתו. נשאל איזו תפיסת עולם באו החוקים הללו לשרת, ונבחן סוגיה זו לאור תפיסת המלחמה במקרא ובמזרח הקדום.

נילי ואזנה היא פרופסור בחוגים למקרא והיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית. היא עוסקת במקרא על רקע ספרות המזרח הקדום, בספרות המתארת את ראשית עם ישראל ומוסדותיו, בקשר שבין מקרא וארכיאולוגיה ובהיסטוריה של רעיונות בתקופת המקרא.

לסדרות נוספות בנושא מקרא וספרות בית שני

לסדרות נוספות בנושא היסטוריה יהודית