כאשר עמנואל לוינס (1905–1995) גילה את התלמוד היה זה רק בגיל ארבעים, כאשר כבר היה פילוסוף בעל שם בצרפת. המפגש של הפילוסוף מהאסכולה הפנומנולוגית עם הטקסטים התלמודיים – שהתרחש דרך דמותו המסתורית של מר שושני – הובילו למבט חדש על הטקסט העתיק, שמאז הפך לחלק מרכזי בחייו של לוינס. את "הקריאות התלמודיות" שלו שיתף לוינס עם האליטה היהודית-אינטלקטואלית של צרפת בשנות השישים, בהרצאות שנשא, שפורסמו לאחר מכן בספרים שתורגמו לשפות שונות.

במה שונה הקריאה ופרשנות התלמוד של לוינס מהלימוד הבית-מדרשי המקובל בישיבות? כיצד היא נבדלת גם מהקריאה הפילולוגית-היסטורית המקובלת בעולם האקדמי? בסדרה נעמוד על האופן הייחודי והשונה שבו לוינס קורא ומפרש את התלמוד כמעין "מדרש פילוסופי". נעמיק בכמה קריאות תלמודיות של לוינס כפי שפורסמו בכתביו השונים, נאפיין את ייחודן, ונראה כיצד ניתן לקרוא אותן הן כפרשנות תלמודית והן כטקסט פילוסופי-פנומנולוגי. 

 ד"ר שמואל ויגודה הוא ראש מכללת הרצוג לשעבר, כיהן גם כראש החוג למחשבת ישראל באותה מכללה.

לסדרות נוספות בנושא הגות יהודית
לסדרות נוספות בנושא תלמוד וספרות חז"ל 

לסדרות נוספות עם ד"ר שמואל ויגודה